אנחנו עורכים שינויים קלים באתר,
בקרוב תעלה הגירסה החדש.

במקצוע, כמו באימהות, אני משתדלת לנסות כל דבר שאני יכולה אז יש לי סתימות, נפרדתי משיני הבינה שלי, היה לי גשר (טבעות אורטודונטיות) פעמיים גם כילדה וגם כבוגרת ועשיתי הלבנות. עשיתי הלבנה עם סד ועם חומר בריכוז 15% ישנתי עם זה כל הלילה והיתה לי רגישות מטורפת בשיניים התחתונות. לפני החתונה עשיתי הלבנה מהירה במרפאה והיו לי כאבים מטורפים בשיניים ובחניכיים. בשני המיקרים תוצאות ההלבנה היו טובות מאוד.

עברו כמה שנים ואני כבר לא בת עשרים (למעשה אני בת שלושים). ובא לי להלבין שוב. למטופליי אני עדיין משתמשת בחומר בריכוז 15% ושמתי לב שלחלקם נגמרת הסבלנות מהר מאוד (מה לעשות אף אחד לא אמר שתוך שבוע השיניים יהיו לבנות כמו הקיר). אז ניסיתי על עצמי חומר בריכוז 20%. אני בכל מקרה משתמשת במשחת שיניים סנסודיין כך שביצעתי את ההמלצה שאומרת ששימוש במשחה זו שבועיים לפני ההלבנה וכל משך זמן ההלבנה מוריד משמעותית רגישויות בשיניים. אני משתמשת בחומר פעמיים ביום כל פעם למשך 45 דקות והתחלתי בלסת העליונה בלבד.

והתוצאות מדהימות!!! השיניים ממש לבנות כבר לאחר שבוע וחצי ואני מתכוונת להמשיך. אין לי רגישויות בכלל גם בתקופת ארטיקים זו. ההבדל ברור בין הלסת העליונה לתחתונה אבל נראה לי שאני אסתובב כך עוד קצת זמן. זה די מגניב.

ביי

שתלים זה סבבה לגמרי. אני ממש לא מתנגדת לטיפול לגיטימי שכזה אבל כד כמה לגיטימי?

מבין 5 כתבות פרסום בעיתון סופשבוע על מרפאות שיניים רובן ככולן על שתלים!!! מה קרה? האם מסתובבים ביננו רק חסרי שיניים אומללים עם תותבות נופלות שפעם כבר הכלב אכל/ העוזרת זרקה לפח/ הנכד שם במקפיא/ הנכד השני השתשמש כמאפרה… מה קרה? אין אנשים שצריכים סתימות, כתרים, טיפולי חניכיים, ישור שיניים ואולי הגישה היא כבר עזבו אותכם משיניים טיבעיות בואו נעקור הכל נשים שתלים ויהיה סבבה. לא סתם לא עד כדי כך אבל אם נמשיך בקצב הזה זה יהיה ככה.

אז אני אומרת אין תחליף לשיניים טיבעיות!!! ואם אפשר להציל שן טיבעית (כמובן בתהליך סביר וללא צורך בעמידה על הראש והתרוששות מכל החסכונות) תעשו את זה!

עזבו אותכם מכל מיני רופאים זבי חוטם שעשו קורס שתלים בהתכתבות ויודעים לתקוע דיבלים בקיר כדי לתלות תמונות ומתים לדפוק לכם שתלים כי זה כיף לספר את זה לחברים בכנס השנתי של ההסתדרות וכמובן שזה לא רע בכלל לחשבון בנק (שלהם לא שלכם). תעשו שתלים רק כשבאמת צריך ואצל רופאים ידועים ומוכרים ואם אפשר אצל מומחים אז יותר עדיף.

ביי

עוד פרסומת על מרק טיבעי (מה הקטע?) אבל זו פרסומת כל כך אבסורדית שלא ברור לי איך מישהו אישר אותה.

רואים שני ילדים חמודים במטבח מכינים מרק וכבר כאן יש שתי בעיות: 1. ילדים לא ממש אוהבים מרק  2. זה לא כל כך בטיחותי לתת לילדים לעבוד במטבח ובמיוחד לא עם מרק חם ורותח!!!

נו מילא

אז רואים את הילדים לוקחים כל מיני ירקות טריים ורעננים: שורשי פטרוזילה, בצלים, תפוחי אדמה, גזר ועוד. אז הם שמו אותם בסיר ככה בלי לשטוף לקלף ולחתוך.

נו מילא

אז הם שמו מלא מלח ופלפל

נו מילא

ואז האבא קורה להם לשולחן והאמא הערמומית שלהם מחביאה את הסיר של הילדים מוציאה את הסיר שלה ומבשלת מלוא הסיר מרק מאבקה.

איכסססססס

הילדים המסכנים אוכלים את המרק בהנאה כי הרי מה שבאמת חשוב זה מה שאתנ חושב שאתה אוכל ולא באמת מה שאתה אוכל…

נו מילא

ביי

אני צועדת לי הרבה ברחובות בימים אלו בתקוה להשיל מעט ממשקלי מה שלא קורה לצערי.  אני מטיילת עם בתי הקטנה והחמודה עד מאוד ליבי שלא נותנת לי לעצור אפילו לא לרגע היא חיישן תנועה עדין ומדויק להפליא. אז בלכתי אני רואה פרסומות ושילטי חוצות רבים. לפני שבוע נתקלתי בפרסומת למרק מוכן כלשהוא שמתהדר בכך שהמרק עשוי מרכיבים טבעיים בלבד אבל משהו בתמונת הילדה החמודה והמחייכת כשלפניה קערה של מרק מהביל (איפה הילדים האלה שמחייכים מול מרק? אני רוצה שיכירו לי אותם!!!) נראה לי ממש אבל ממש לא טיבעי. קוקיות מממ לא ממש אופנתי אבל טבעי. הבלונד נראה לי די טבעי. המרק? נראה מרק מאבקה… אבל אבל השיניים!!! או מיי גוד!!! הילדה נראית כבת עשר בגיל זה השיניים הקידמיות בד"כ גדולות כאלו עם מעט רווחים בינהן. הפרסומאים החליטו משום מה שהטבעי בא להם לא טוב וכנראה עשו עבודת פוטושופ מאומצת במיוחד על חיוכה של הילדה. כנראה בניסיונם לסגור את הרווחים יצאו להם שיניים ענקיות ושמנות במיוחד אז הם עשו איזושהי מניפולציה שהשיניים יראו צרות אבל לילדה המסכנה יש שמונה עשרה שיניים קידמיות בחיוך במקום שש!!! אז במקום ילדה חמודה וחייכנית יש ילדה עם חיוך פריקי במיוחד אבל העיקר שהמרק טיבעי….

ביי

כתבתי כאן בפעם הראשונה והיחידה לפני אי אילו שנים והפסקתי פשוט לא היתה לי ממממוזה. והנה חזרתי בת שלושים ועם ידה נוספת באמתחתי מה שאומר שיש לי שתי בנות ליאן בת שנתיים וליבי בת שלושה חודשים איזה כיף לי!!!!

אז סופסופ ניתנה בידי ההיזדמנות לעבוד בתל אביב ממש ליד הבית והכי כיף ממש ליד הגן של ליאני. אני עובדת לי ושומעת ברקע אאאההההה (שזה כמו שאני שומעת בעבודה רק שמהגן זה אהההה נחמד וממטופליי זה מעין אהההה אוווו) (לא להיבהל אצלי בד"כ אומרים אההה כזה של שיחרור "אההה זה בכלל לא כאב"). אז אני מתחילה ככה לטפטף לאנשים שהתחלתי לעבוד בתל אביב ואת האמת שזה קצת בעייתי כי כל אלו שהיו אומרים "הייתי בא אלייך אבל אין לי כח לנסוע עד אשדוד" שבעצם מה שבאמת הם רוצים לומר זה "אני ממש אוהב את הסמל של האוטו שלי" שמה שהם באמת באמת רוצים לומר זה "למה לנו אנחנו חברים טובים לא?" . בקיצור עכשיו שאני באתי אליהם, שאני הגעתי לכאן עכשיו מה הם יגידו?

אז המנהל שלי אמר לי לכתוב כאן בקביעות ואפילו הזמין לי בטריה חדשה למחשב לשם כך (העיקר לא לשים לי אותיות בעברית על ה E המגניב שלו). אז כנראה שאני אכתוב וגם אוסיף תמונות (זה בעיקר המנהל יעשה) ויאללה שנצליח.

כאן ד"ר וקנין-ליכטר רבקה (רופאת שיניים) שמזכירה לכם שלא מתים מטיפולי שיניים אבל אפשר למות מכאבי שיניים.

ביי

שלום אני רבקה rebecca ואני רופאת שיניים. לא זו לא קללה זהו למעשה המקצוע שלי. למען האמת אני מגיעה ממשפחה פסיכית כזאתי של רופאי שיניים. אבא שלי רופא שיניים אחיו התאום רופא שיניים עוד אח שלהם, כלומר דוד שלי, רופא שיניים אני רופאת שיניים ואחותי הצעירה ממני בשנתיים רופאת שיניים. משום שכולנו בעלי אותו שם משפחה "וקנין" זה יוצר לא מעט בילבולים ולעיתים אנשים עורכים יותר משלוש שיחות טלפון על מנת להגיע לד"ר וקנין הרצוי. ישנו עוד אח כלומר עוד דוד שלי הנושא את התואר ד"ר וקנין אבל הוא ד"ר לכלכלה הוא מרפא חברות כושלות ולא שיניים ולא ממש יכול לכתוב מירשמים ועדיין הם קוראים לו ד"ר! טוב נו שיהיה. וכך הגענו לשישה ד"ר וקנין במשפחה אחת….

יש לי עוד אחות הצעירה ממני בחמש שנים היא לא ד"ר וקנין היא פשוט וקנין היא לומדת עיצוב פנים בשנקר. נראה לי שהיא ממש רוצה להיות ד"ר אז ייעצתי לה להחליף את איציק מהקיוסק שליד בית הספר ולקרא לעצמה ד"ר שניצל זה מאוד אופנתי בזמן האחרון (וגם די טעים כך שמעתי). היא לא ממש שמעה לעצתי זו וכך נשארנו עדיין עם שישה ד"ר וקנין.

אז בלוג לרופאי שיניים, נשמע טיפשי? אולי בעצם לא. אציג כאן מהגיגיי כרופאת שיניים גם דברים קלילים וגם דברים יותר רציניים. ניתן במה לאנשים שיש להם בעיות שאלות חרדות. עמיתים למקצוע שרוצים לשתף חויות. אולי נוכל להפוך את כל התחום לנגיש יותר ופחות מרתיע וכך אולי רק אולי אנשים יפסיקו לפחד מאיתנו… כי אחרי הכל אנחנו לא רק רופאי שיניים אנחנו גם בני אדם.

ביי